מרקם למזרח ורקם כמזרח
מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום
מעכו לצפון ועכו כצפון
המביא גט בארץ ישראל
אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואם יש עליו עוררים
יתקיים בחותמיו:
|
מרקם למזרח ורקם כמזרח מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו: |
 |
 |
 |
|
מימינו למזרח הדרך טמאה משום ארץ העמים ופטורה מן המעשר ומן השביעית עד שיודע לך שהיא חייבת משמאלו למערב הדרך טהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשר ובשביעית עד שיודע לך שהיא פטורה עד היכן עד כזיב אומר משום אביו עד לבלבו |
 |
אמר |
 |
ויהיב תנא סימנא הכי?! |
|
אין, קרא נמי יהיב סימנא מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העולה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה ואמר |
|
תנא חדא
|
|
 |
הא חייב במעשר ובשביעית א"ר יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת אבל אין הספינה גוששת פטור |
|
אביי אמר כאן בזמן שאין הספינה גוששת כאן בזמן שהספינה גוששת |
|
א"ר יהודה ורבנן |
 |
אמר עד כאן לא קאמר ר' יהודה התם אלא בספינה העשויה לברוח אבל עציץ שאינו עשוי לברוח לא אלא בספינה דלא מפסיק אוירא דמיא כי ארעא סמיכתא דמיא אבל עציץ דמפסיק אוירא לא |
|
בנהרות דארץ ישראל דכולי עלמא לא פליגי אלא כי פליגי בים הגדול * כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים ארץ ישראל. מטורי אמנון ולחוץ חוצה לארץ הנסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנון עד נחל מצרים מן החוט ולפנים א"י מן החוט ולחוץ חו"ל רבי יהודה אומר כל שכנגד ארץ ישראל הרי הוא כא"י זה יהיה לכם גבול ים כאילו חוט מתוח עליהן מקפלוריא ועד ים אוקיינוס ומנחל מצרים ועד ים אוקיינוס מן החוט ולפנים א"י מן החוט ולחוץ חו"ל |
 |
ורבנן האי |
|
מיבעי ליה לנסין |
|
ורבי יהודה נסין לא |
|
|
המוכר עבדו לסוריא כמוכר בחו"ל דמי או לא |
|
אמר להו תניתוה
עכו כארץ ישראל לגיטין לגיטין אין לעבדים לא וכ"ש סוריא דמרחקא טובא: |
|
שוותה סוריא לארץ ישראל ובשלשה לחו"ל: |
|
סימן ע"ב ב"ר ר"ק: |
|
עפרה טמא כחו"ל והמוכר עבדו לסוריא כמוכר בחו"ל והמביא גט מסוריא כמביא מחו"ל ובשלשה לא"י חייבת במעשר ובשביעי' כא"י והרוצה ליכנס לה בטהרה נכנס *והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוארי ירושלים |
|
חייבת במעשר ובשביעית כא"י |
|
קסבר *כיבוש יחיד שמיה כיבוש |
|
והרוצה ליכנס לה בטהרה נכנס |
|
|
בשידה תיבה ומגדל * בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ואפי' רבי לא קא מטמא אלא בארץ העמים דגזרו על גושה ועל אוירה אבל סוריא על גושה גזרו על אוירה לא גזרו |
|
והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוארי ירושלי' |
|
למאי הילכתא |
|
אמר לומר *שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת |
|
בשבת |
|
כדאמר רבא אומר לעובד כוכבים ועושה ה"נ אומר לעובד כוכבים ועושה ואע"ג *דאמירה לעובד כוכבים שבות משום ישוב א"י לא גזור רבנן: |
|
וכתוב בו עצמך ונכסיי קנויין לך עצמו קנה נכסים לא קנה: |
|
|
אמר אביי מתוך שקנה עצמו קנה נכסים |
|
א"ל רבא אלא נכסים לא ליקני |
|
הדר אמר אביי מתוך שלא קנה נכסים לא קנה עצמו |
|
א"ל רבא אלא עצמו ליקני |
|
אחד זה ואחד זה עצמו קנה נכסים לא קנה |
|
|
א"ל כמאן |
|
לא יצא בן חורין ר"ש אומר לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסיי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד |
|
הלכה קרא עליו המקרא הזה משיב דברים נכוחים |
|
לעבדו ועמד חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד חוזר בנכסים מתנת שכיב מרע הוא ואינו חוזר בעבד שהרי יצא עליו שם בן חורין משום דלאו כרות גיטא הוא: |
|
|
ערער כמה |
|
|
אין ערער פחות משנים |
|
ואלא ערער תרי |
|
תרי ותרי נינהו |
|
אלא ערער דבעל: |