*
חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ועובד כוכבים קיבל הקטן והגדיל חרש
ונתפקח
סומא ונתפתח שוטה ונשתפה
עובד כוכבים ונתגייר פסול
אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח
פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח
שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר
זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר:
|
מתני' * חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ועובד כוכבים קיבל הקטן והגדיל חרש ונתפקח סומא ונתפתח שוטה ונשתפה עובד כוכבים ונתגייר פסול אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר: |
 |
 |
דלאו בני דיעה נינהו עובד כוכבים נמי דלאו בר היתירא הוא |
|
אלא סומא |
 |
אמר לפי שאינו יודע ממי נוטלו ולמי נותנו |
 |
היאך *סומא מותר באשתו היאך בני אדם מותרים בנשותיהם בלילה אלא בטביעות עינא דקלא הכא נמי בטביעות עינא דקלא |
 |
דבעי למימר בפני נכתב ובפני נחתם ולא מצי למימר |
|
א"ל פתוח ונסתמא דמצי אמר הכי נמי דכשר ונתפתח לא |
|
ה"ה דאף על גב דלא חזר ונתפתח ואיידי דקתני חזר ונשתפה לא תנא נמי |
 |
אמר ולא קתני כל שתחילתו וסופו בכשרות כשר |
|
*עבד לקבל גט אשה מיד בעלה |
|
אמר להו מדקא פסיל ליה לעובד כוכבים |
|
*אמר אין העבד נעשה שליח לקבל גט לאשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין |
|
|
טעמא במילתא דליתיה הא במילתא דאיתיה כשר דאיתנהו בתורת תרומה דנפשייהו שתרמו משלהם תרומתם תרומה ותנן * שתרם של ישראל אפי' ברשות אין תרומתו תרומה |
|
|
לאו משום *(אתם) אף שלוחכם ישראל |
 |
*אמרי דבי לא, מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית |
|
אמר אין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין ואע"פ ששנינו וולדך בן חורין אם היתה עוברה זכתה לו |
|
|
|
כי אתא *שהעבד מקבל גט לחבירו מיד רבו של חבירו אבל לא מיד רבו שלו |
|
ואם לחשך אדם לומר זו הלכה שנויה |
|
אמור לו שני גדולי הדור פירשו את הדבר חד אמר *המשחרר חצי עבדו קנה וחד אמר קסבר *עובר ירך אמו הוא ונעשה כמי שהקנה לה אחד מאבריה: |
|
מתני' * חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה *מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח *האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם: |
 |
כך אין נאמנות להביא גיטה |
|
אמר כאן בארץ כאן בחו"ל בארץ דלאו אדיבורה דידה קא סמכינן מהימנא בחו"ל דאדיבורה דידה קא סמכינן לא מהימנא |
|
א"ל איפכא מסתברא- בארץ דאי אתי בעל מערער משגחינן ביה דאיכא למימר לקלקולא קא מיכוונה, לא מהימנא בחוצה לארץ דאי אתי בעל מערער לא משגחינן ביה מהימנא |
|
*אשה נאמנת להביא גיטה מק"ו ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה היא שנאמנת לומר מת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה וממקום שבאת- מה להלן צריכות שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם אף היא צריכה שתאמר בפני נכתב ובפני נחתם |
|
אמר דקתני ובלבד שתהא צריכה לומר כו' |
|
רישא וסיפא בחוצה לארץ מציעתא בארץ |
|
|
אין, רישא וסיפא בחו"ל מציעתא בארץ |
|
|
מדקתני
שהכתב מוכיח ולא קתני שהכתב ופה מוכיח: |
|
|
אשה מכי מטי גיטה לידה איגרשה לה |
|
אמר באומר לא תתגרשי בו אלא בפני ב"ד פלוני |
|
|
משמיה דאמר לה כי מטית התם אתנחיה אארעא ושקליה |
|
גבי קרקע לא אמר כלום |
|
אלא דאמר לה הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם הוי שליח לקבלה וקבלי את גיטך |
|
|
דאמר לה הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם שוי שליח לקבלה |
|
|
לקבל גיטה מיד שליח בעלה |
|
אלא למ"ד אין האשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה |
|
|
|
משום דאיכא *בזיון דבעל |
|
והכא בעל לא קפיד |
|
|
|
אלא למ"ד *משום חצרה הבאה לאחר מיכן |
|
דאמר לה הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם שוי שליח להולכה וקבלי את גיטך מיניה |
|
הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם אימר קמי בי דינא בפני נכתב ובפני נחתם ומשוי בי דינא שליח וליתבוה ניהליך: |
 |
הדרן עלך המביא גט |