גיטין דף טו עמוד א המביא גט ממדינת הים

המביא גט ממדינת הים
ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם
בפני נחתם אבל לא בפני נכתב
*בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו
בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו- פסול
אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם- פסול
שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם- פסול
ור' יהודה  מכשיר
*אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם- כשר:


גמ'  הא תו ל"ל  הא תנא ליה  חדא זימנא
*המביא גט ממדינת הים
צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם

אי מההיא  הוה אמינא  *צריך
ואי לא אמר כשר  קמ"ל:

בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול:

הי חציו?
אלימא חציו ראשון
*והאמר   ר"א  אפילו לא כתב בו
אלא שיטה אחת לשמה
שוב אינו צריך

אלא אמר   רב אשי  חציו אחרון:

בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו- פסול:

אמר  רב חסדא
ואפילו שנים מעידים על חתימת יד שני- פסול

מאי טעמא

או כולו בקיום הגט
או כולו בתקנת חכמים

מתקיף  לה  רבא
מי איכא מידי  דאילו אמר חד כשר
השתא דאיכא תרי פסול

אלא אמר  רבא
אפי' הוא ואחר מעידין על חתימת יד שני- פסול

מאי טעמא

אתו לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא
וקא נפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד סהדא

מתקיף  לה רב אשי
מי איכא מידי  דאילו מסיק ליה איהו לכוליה דיבורא- כשר
השתא דאיכא חד בהדיה- פסול?!

אלא אמר  רב אשי
אפילו אומר אני הוא עד שני פסול

מאי טעמא

או כולו בקיום הגט
או כולו בתקנת חכמים

תנן
בפני נכתב כולו בפני נחתם חציו- פסול
אידך חציו היכי דמי?
אילימא  דליכא דקא מסהיד עליה כלל
השתא אחד אומר בפני נכתב
ואחד אומר בפני נחתם
דהאי קמסהיד אכולה כתיבה
והאי קמסהיד אכולה חתימה- פסול
חציו מיבעיא
אלא או כדרבא או כדרב אשי
ולאפוקי מדרב חסדא

אמר לך  רב חסדא
ולטעמיך  בפני נכתב אבל לא בפני נחתם ל"ל
אלא  לא זו אף זו קתני
הכא נמי  *לא זו אף זו קתני

אמר רב חסדא
*גידוד חמשה ומחיצה
חמשה- אין מצטרפין
עד שיהא או כולו במחיצה
או כולו בגידוד

דרש  מרימר
*גידוד חמשה ומחיצה ה'- מצטרפין

והלכתא  מצטרפין

בעי  אילפא
ידים טהורות לחצאין
או אין טהורות לחצאין

היכי דמי?
אילימא  דקא משו בי תרי מרביעית
והא  *תנן;  מרביעית נוטלין לידים לאחד ואפי' לשנים
ואלא דקא משי חדא חדא ידיה
*והתנן;  *הנוטל ידו אחת בנטילה ואחת בשטיפה ידיו טהורות
ואלא דקא משי פלגא פלגא דידיה
והאמרי דבי  רבי ינאי
ידים אין טהורות לחצאין

לא צריכא  דאיכא משקה טופח

וכי איכא משקה טופח  מאי  הוי?
והתנן;  *הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור
לא לטומאה ולא לטהרה


לא צריכא  דאיכא טופח להטפיח

הא נמי תנינא
טופח להטפיח- חיבור

דלמא לענין מקואות  ורבי יהודה  היא
*דתנן  מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות
וירדו שנים וטבלו (*שניהם בבת אחת טהורי
בזה אחר זה ראשון טהור והשני טמא
רבי יהודה אומר
אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים
אף השני טהור


אמר  רבי ירמיה
הרי *אמרו הבא ראשו ורובו במים שאובין
וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין- טמא

בעי  ר' ירמיה
חציו בביאה
וחציו בנפילה, מאי?

תיקו

אמר  רב פפא
הרי אמרו *בעל קרי חולה
שנתנו עליו תשעה קבין מים- טהור

בעי רב  פפא חציו בטבילה וחציו בנתינה  מאי

תיקו:

אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר כו':

אמר  רב שמואל בר יהודה  אמר  רבי יוחנן
לא שנו אלא  שאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם
אבל גט יוצא מתחת ידי שניהם- כשר

אלמא  קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים
אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם
אמר ליה  *אביי
אלא מעתה  סיפא דקתני
שנים אומרים בפנינו נכתב
ואחד אומר בפני נחתם- פסול
ורבי יהודה מכשיר

טעמא  דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם
הא  גט יוצא מתחת ידי שניהם- מכשרי רבנן

אמר ליה: אין,
וכי אין גט יוצא מתחת ידי שניהם

במאי פליגי

מר סבר גזרינן דלמא *אתיא לאיחלופי
בקיום שטרות דעלמא בעד אחד
ומר סבר לא גזרינן

לישנא אחרינא  אמרי לה
אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן
אפי' גט יוצא מתחת ידי שניהם פסול

אלמא  קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים
צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם
אמר ליה *אביי  אלא מעתה
סיפא דקתני שנים אומרים בפנינו נכתב
ואחד אומר בפני נחתם פסול
ור' יהודה מכשיר
אפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן

אמר ליה: אין

במאי קא מיפלגי

מר סבר *לפי שאין בקיאין לשמה
ומר סבר לפי *שאין עדים מצויין לקיימו

לימא דרבה ורבא  תנאי היא

לא, רבא מתרץ כלישנא קמא
ורבה  אמר לך  דכולי עלמא בעינן לשמה
והכא במאי עסקינן
*לאחר שלמדו
ובגזירה שמא יחזור הדבר לקלקולו קמיפלגי
דמר סבר גזרינן
ומר סבר לא גזרינן

וליפלוג נמי רבי יהודה ברישא

הא אתמר עלה  אמר  עולא
חלוק היה רבי יהודה אף בראשונה

מתיב  רב  אושעיא  לעולא
רבי יהודה מכשיר בזו ולא באחרת
מאי לאו  למעוטי אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם

לא, למעוטי בפני נחתם
אבל לא בפני נכתב
סלקא דעתך אמינא
הואיל ולא גזר רבי יהודה גזירה
שמא יחזור דבר לקלקולו
דלמא אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא
בעד אחד נמי לא גזר
קא משמע לן